מאמרים

חפירות יגאל ידין בחצור

חפירות יגאל ידין בחצור

בימי השופטים נלחמו דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בסיסרא שר צבא יבין מלך חצור.אולם כאשר חפר יגאל ידין בחצור הגיע למסקנה שחצור היתה עיר גדולה בתקופת החיקסוס, אך בימי השופטים לא היתה חצור עיר הראויה לשמה.- לפי השחזור ב"תקופות בתוהו", תקופת החיקסוס אכן מקבילה לתקופת השופטים. להערות ומראי מקום ראה המאמר של וליקובסקי, ”ראיות ארכיאולוגיות שהגיעו לאחר שהספר יצא לאור לראשונה“ המופיע במהדורה העברית  של “תקופות בתוהו -ישראל ומצרים“. בכיבוש צפון כנען הכריעה המערכה של יהושע נגד מלך חצור ובני בריתו במי-מרום. לאחר הנצחון לכד…

Read More Read More

ויאמר, ויען – אך ממצרים עוד לא השתחררנו – תגובה

ויאמר, ויען – אך ממצרים עוד לא השתחררנו – תגובה

בכתבתו המענינת של צור ארליך, "ויאמר ויען" (דיוקן 23.4), למעשה כבר מתחת לכותרת נשאלה השאלה: האם התגליות החדשות תואמות המקרא, שהאחרונות בהן – חומת המלך שלמה (שגילתה אילת מזר) וכתובת עברית מימי שלמה (שפענח גרשון גליל) – "האם זה מה שיחולל מהפך בחקר המקרא?" בכתבה ראיין צור ארליך את ישראל פינקלשטין, הטוען שאין למצוא בקרקע את התיעוד ההיסטורי התנ"כי, עד לממלכה המפולגת, ולעומתו את יואל בן- נון הטוען ש"לא מוצאים" אינו טיעון, "עוד ימצאו" . כמו כן רואיינו אילת מזר…

Read More Read More

תגובה ל"ויאמר ויען" מאת צור ארליך במקור ראשון

תגובה ל"ויאמר ויען" מאת צור ארליך במקור ראשון

מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון   בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את ישראל פינקלשטין, הטוען שאין למצוא בקרקע את התיעוד ההיסטורי התנ"כי עד לממלכה המפולגת, ולעומתו את יואל בן- נון הטוען ש"לא מוצאים" אינו טיעון, "עוד ימצאו"   מיד מתחת לכותרת הכתבה נשאלה השאלה: האם התגליות החדשות תואמות המקרא, שהאחרונות בהן – חומת המלך שלמה (אילת מזר) וכתובת עברית (גרשון גליל) – "האם זה מה שיחולל מהפך…

Read More Read More

תגובה ל"על הפרק" – בטאון משרד החינוך

תגובה ל"על הפרק" – בטאון משרד החינוך

(כפי שפורסם ב"על הפרק", תשס"ה)   לכב' מערכת "על הפרק" משרד החינוך, השתוממתי לראות בחוברת "על הפרק" (תשרי תשס"ב) – האמורה לייָצג את המקרא לתלמידי ישראל באמצעות מוריהם, את מאמריהם של דוד אוסישקין ונדב נאמן, המציגים את המסופר במקרא כלא היה מבחינה היסטורית. מבחינת יושר אינטלקטואלי מצאתי שמאמרו של אוסישקין לוקה בחסר בניתוחו הקצר את שחזור ההיטוריה העתיקה של עמנואל וליקובסקי. אוסישקין  מציג את השחזור כמבוסס בלעדית על הזיהוי של מלכת שבא עם המלכה המצרית חאתשפסות וכותב בלגלוג שלוליקובסקי כלל…

Read More Read More

האם נוגה נוצר בדרך שונה משאר כוכבי הלכת?

האם נוגה נוצר בדרך שונה משאר כוכבי הלכת?

מאמר שהודפס בכתב העת "אסטרונומיה – בטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה" כרך 30  גליון 2  אביב 2004 [עם תיקונים קלים ותוספת]   ביקורת ספרים "עולמות מתנגשים" הערת המערכת הספר "עולמות מתנגשים" של ד"ר  עמנואל וליקובסקי ראה אור בניו יורק לפני כחמישים שנה, ומאז הוא מעורר ויכוחים רבים ותגובות סוערות מגדולי האסטרונומים בעולם כמו קרל סאגאן. לפני  שנתיים יצאה  מהדורה חדשה בעברית, וחברנו ניר שוחט כתב בחוברת "אסטרונומיה" – סתיו 2003 ביקורת נלהבת ומסויגת על הספר. ד"ר ורדה בר הגיבה בביקורת נגדית…

Read More Read More

כרונולוגיה חדשה – "ארץ וטבע"

כרונולוגיה חדשה – "ארץ וטבע"

כפי שפורסם במדור "קוראים כותבים",  "ארץ וטבע", חוברת 73, מאי-יוני 2001 בתגובה לשני מאמריו של ידין רומן – "למלך אין כתר" (חוברת 70) בו הביא ידין רומן ממסקנותיו של ישראל פינקלשטין, ו"למלך יש כתר" (חוברת 71), בו הביא מתגובתו של עמיחי מזר על תארוך תקופות מסוימות המתוארות במקרא. אני רוצה להביא לידיעתכם שלאחרונה הוצאתי בעברית את ספרֵי אבי, עמנואל וליקובסקי -(Ages in Chaos) תקופות בתוהו – שחזור ההיסטוריה העתיקה – ישראל ומצרים), והמשך הסדרה: ההיתה תקופת חושך ביוון? השחזור של וליקובסקי עונה על טענות…

Read More Read More

"אי שקט שרר בין האיים"

"אי שקט שרר בין האיים"

"גויי הים – פלישתים או פרסים" הכרך האחרון בסדרת תקופות בתוהו הוצאת רמ – תשס"ד מקור ראשון, מאת: חנן אלפר זהו סיומו של סיפור. סיפור שגבוריו הם עמים, אמפריות, שליטים וכהני דת.  זהו סיומה של סאגה שייכת – לא שייכת. נוגעת,  ואינה נוגעת בנו. זהו סיפורו של רעמסס השלישי. של גויי הים שנלחמו בו. של הסטוריה רחוקה רחוקה וקרובה קרובה. זהו חלקה האחרון של סדרת "תקופות בתוהו" – פרויייקט העל של פרו' עימנואל ויליקובסקי.   סדרת "תקופות בתוהו" כוללת ארבעה…

Read More Read More

תגובה למאמר "ממלכה או בדיחה" במוסף מעריב, 2005

תגובה למאמר "ממלכה או בדיחה" במוסף מעריב, 2005

לכב' מערכת מעריב, שלום, במאמר הגדול "ממלכה או בדיחה" (מעריב, 30.1.05), היה עצוב מאוד לקרוא שוב על עמדות הארכיאולוגים הניהיליסטים מאוניברסיטת תל-אביב, המפרסמים את דעותיהם בכל אמצעי התקשורת בארץ ובעולם. קשה להבין את הטוענים שכל המסופר בתנ"ך, עד לממלכה המפולגת, איננו תיעוד היסטורי אלא אגדות מאוחרות. (המגזין מעריב, 30.1) שהרי אילו היו אלו אגדות לפאר את עם ישראל, לא היו ממציאים חטאים למנהיגים ולמלכים אלא רק דברי שבח. אדרבא שעה שבארצות השכנות פיארו את המלכים והפרעונים כאלים, בעם ישראל סיפרו…

Read More Read More

סיכום חצי הדרך

סיכום חצי הדרך

מתוך תקופות בתוהו – ישראל ומצרים –   בפתח הספר הצבתי בפני הקורא את הבעיה הבלתי פתורה של חוסר התיאום בין קורות עם ישראל לבין קורות מצרים מבין שתי אומות עתיקות אלו, אחת מספרת שהיו לה קשרים הדוקים עם השניה; למעשה נע הסיפור המקראי לאורה וצילה של הממלכה הגדולה שעל גדות היאור. ההיסטוריה המצרית, מאידך, מתעלמת בכל כתובותיה הרבות, על אבן ועל פפירוס, מכל מגע של ממש בינה לבין הממלכה השכנה שעל גדות הירדן. אפילו תקופת הזוהר של המלך שלמה, שזכתה לתהילה כה…

Read More Read More

Sagan vs. Velikovsky תשובה לקארל סאגאן

Sagan vs. Velikovsky תשובה לקארל סאגאן

(מתוך מכתב למערכת ב Physics Today ספטמבר 1980) מאת שולמית וליקובסקי כוגן   לאחר שקארל סאגאן הציג לראשונה את מאמרו "Analysis of Worlds in     Collision" בסימפוזיון השנתי של AAAS ב-1974, צוטטה בהרחבה, בעיתונות המקצועית, ואפילו הכללית, ההסתברות האפסית, 10-23, שסאגאן חישב עבור מפגשי כוכבי הלכת המתוארים ב"עולמות מתנגשים". מכיוון שהנספחים שסאגאן התבסס עליהם במאמרו ב- 1974, פורסמו לראשונה רק לאחר כשלוש שנים, (ב – Scientists Confront Velikovsky 1977), אין זה אלא מן ההגינות לבדוק מקרוב את הנספחים – הכוללים את רוב הטיעונים המתמטיים והמדעיים – שבדרך כלל מניחים את…

Read More Read More