
תגובה ל"ויאמר ויען" מאת צור ארליך במקור ראשון
מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.

מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את

"ארץ רעשה" הוא ספר על התלאות בהן התנסה כדור-הארץ שלנו בזמנים היסטוריים ופרהיסטוריים. דפי הספר הם תעתיקים כתובים מתוך עדות אילמת של סלעים. עדותם היא

כאשר אחר יום בספריה הציבורית ברחוב 42 בניו-יורק עמנואל ואני הלכנו ל"סנטרל פרק" והתישבנו על ספסל, אמרתי לו שהחיים לצידו לא תמיד היו קלים ,

מתוך תקופות בתוהו – ישראל ומצרים – בפתח הספר הצבתי בפני הקורא את הבעיה הבלתי פתורה של חוסר התיאום בין קורות עם ישראל לבין קורות מצרים מבין

תגובה למאמר "התנ"ך, אין ממצאים בשטח" ("הארץ", 29.10.99). אכן, המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל, שציפו ממנו לגדולות, הביא אכזבה רבה. גם כותבי שורות אלו מסכימים כי

כמובא בנספח להוצאה העברית של "עולמות מתנגשים"[1]) ב-1950, כאשר "עולמות מתנגשים" יצא לאור לראשונה, הניחו בדרך כלל שיסודות המדע ידועים כבר כולם וכי הדורות הבאים