יקום ללא כבידה
משיכה, דחייה והסבבה אלקטרומגנטית במערכת השמש תקציר מאת עמנואל וליקובסקי, 1946 תוכן תופעות אינן תואמות את תורת הכבידה משיכה בין שני אטומים. – אינרציה –
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.
משיכה, דחייה והסבבה אלקטרומגנטית במערכת השמש תקציר מאת עמנואל וליקובסקי, 1946 תוכן תופעות אינן תואמות את תורת הכבידה משיכה בין שני אטומים. – אינרציה –

עמנואל וליקובסקי מתוך הכרך "גויי הים – פלשתים או פרסים" בסדרת "תקופות בתוהו" נערך והושלם שחזור ההיסטוריה העתיקה של המזרח הקדום. כאלף-ומאתיים שנה, כארבעים

כמובא בנספח להוצאה העברית של "עולמות מתנגשים"[1]) ב-1950, כאשר "עולמות מתנגשים" יצא לאור לראשונה, הניחו בדרך כלל שיסודות המדע ידועים כבר כולם וכי הדורות הבאים

לכב' מערכת מעריב, שלום, במאמר הגדול "ממלכה או בדיחה" (מעריב, 30.1.05), היה עצוב מאוד לקרוא שוב על עמדות הארכיאולוגים הניהיליסטים מאוניברסיטת תל-אביב, המפרסמים את דעותיהם

מאת אריק לאראבי (לאראבי היה מעורכי "הארפרס מגזין", בו כתב מספר מאמרים על "עולמות מתנגשים", ביניהם הראשון שהתפרסם, והתחיל את

מכתב קצר שכתבתי למערכת "מקור ראשון" ושלא הדפיסו לכב' מערכת מקור ראשון בכתבתו של צור ארליך "ויאמר, ויען" (דיוקן, 26.3) – הוא ראיין את