
הזמן היה בשל לאתגרים חדשים
1895 ו1950-: הזמן היה בשל לאתגרים חדשים לפני מאה ושמונים שנה, ב1773-, עמד פְּיֶר סימון דה לָאפְּלָאס, אז בן עשרים-ושלוש, בפני האקדמיה למדעים בפריס והקריא
ד"ר עמנואל וליקובסקי, פסיכואנליטיקאי, יצא לברר את הקשר בין הדמויות שמנתח פרויד – משה, אדיפוס היווני ואחנאתון המצרי. במהלך המחקר, וליקובסקי גילה פער בין סדר הזמנים המצרי המקובל, לתאריכים של עמי האיזור. עד היום, מבוסס התארוך הארכיאולוגי בעולם כולו בהתאמה לציר הזמן המצרי שנחשב רציף בעת העתיקה, אולם כאשר בחן וליקובסקי אפשרות לתיארוך חלופי, מצא הקבלות מדהימות בין ההסטוריות של עמי המזרח הקדום, ובכך באו על פתרונן עשרות ומאות בעיות תיארוך שהטרידו את הארכיאולוגים מאות בשנים.
וליקובסקי שילב במחקרו ידע משדות מדעיים מגוונים- מאסטרונומיה ועד גיאולוגיה, ספרות עתיקה ועתיקות, וכתב סדרת ספרים ומאמרים. רבות מתחזיותיו לגבי גרמי שמיים – שנחשבו בלתי סבירות – התבררו כנכונות. התיאוריה שעירערה יסודות מדעיים באופן כה משכנע עוררה התנגדות עצומה בעולם המדעי וחרם אקדמי הוטל על ספריו. עד היום, 60 שנים ויותר אחרי פרסום הספרים, קיים פולמוס ער שמלווה את התיאוריה של וליקובסקי. אתגרי מחקר נוספים ממתינים להיחקר, ולשפוך אור על תולדות העמים במזרח הקדום.
את האתר העברי כתבה שולמית וליקובסקי כוגן ז"ל, בתו, שהקדישה מזמנה לתרגום ספריו ולמענה לפניות לגבי שיטתו. גרסא חדשה זו של האתר מועלית על ידינו, צאצאיה, לזכר פועלה ומסירותה.

1895 ו1950-: הזמן היה בשל לאתגרים חדשים לפני מאה ושמונים שנה, ב1773-, עמד פְּיֶר סימון דה לָאפְּלָאס, אז בן עשרים-ושלוש, בפני האקדמיה למדעים בפריס והקריא

את מה שתקראו בכתבה שלפניכם לא תמצאו בשום ממסד אקדמי ♦ אבל ראשית כדאי שתתמודדו עם העובדה הבאה: העולם האקדמי סותר מכל וכול את רוב

הקדמה עולמות מתנגשים מספר את סיפורם של קרבות בין גרמי שמים שהתרחשו בזמנים היסטוריים. בקרבות אלו השתתף גם כדור-הארץ. הספר מתאר שתי מערכות של דראמה גדולה,

עמנואל וליקובסקי מתוך הכרך "גויי הים – פלשתים או פרסים" בסדרת "תקופות בתוהו" נערך והושלם שחזור ההיסטוריה העתיקה של המזרח הקדום. כאלף-ומאתיים שנה, כארבעים

כמובא בנספח להוצאה העברית של "עולמות מתנגשים"[1]) ב-1950, כאשר "עולמות מתנגשים" יצא לאור לראשונה, הניחו בדרך כלל שיסודות המדע ידועים כבר כולם וכי הדורות הבאים

בימי השופטים נלחמו דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בסיסרא שר צבא יבין מלך חצור.אולם כאשר חפר יגאל ידין בחצור הגיע למסקנה שחצור היתה עיר גדולה